תוכן

יב) הדרך הג' ובו יתבארו ב' הדרכים הראשונים, והוא בסוד מ"ש רז"ל איש מזריע תחלה יולדת נקבה, אשה מזרעת, יולדת זכר. והענין הוא, במה שביארנו, כי אבא, הוא יו"ד של ההוי"ה. ואימא. היא ה' ראשונה של ההוי"ה. והנה אות יו"ד במלואה כזה יו"ד, יש בה ג' אותיות, והנה בס"ה ובתקונים ובשתי האדרות אמרו, כי י' אבא. ו' ברא. ד' ברתא, הנקראת גנתא. וביאורו הוא: כי עיקר אבא הוא אות יו"ד הפשוטה שרומזת על י"ס שבו. ואמנם יש בו כח זו"ן: ברא, וברתא. וכשמזריע טפת זרע מ"ד בנוק', אותה הטפה כלולה מזכר ונקבה, שהם זו"ן, שהם בחי' ב' אותיות ו"ד, שבמלוי היו"ד, ו' ז"א, ד' נוקביה. והנה כשהזריע אבא אותה הטפה, כלולה מזכר ונקבה, ונתנה ברחם אימא, נתהפכו מן ו"ד, אל ד"ו, נוקבא על דכורא. ולזה ציור ה' ראשונה, שהיא באימא היא ד"ו, ד' על ו'. והרי נתבאר, איך כשהאיש הוא מזריע תחלה, יולדת נקבה, ואח"כ דכורא. אמנם כאשר אח"כ הזריעה אימא, ילדה הזכר, ואח"כ הנקבה, ו' על ה', שהם בחי' ב' אותיות אחרונות: ו"ה של ההוי"ה.